ליאור הגיעה אלי עם אמא שלה ועם השמלה של אמא שלה, שמלת כותנה מ-1982, שמלה היפית למדי, מהפעם הקודמת שבוהושיק היה באופנה, עם רקמה מגניבה בחזית, וכך היא נראתה בשלב הראשון פרמתי את החצאית והפרדתי אותה מהחלק העליון, את החלק העליון גזרתי בכתפיים ובעזרת סיכות כשהתפרים הפוכים הושבתי אותו על הגוף מחדש כחלק עליון צמוד, בעודפיי הבד השתמשתי ככיווץ שהמשיך עד אמצע החלק האחורי. כשהחלק העליון התיישב לשביעות רצוני ולשביעות רצונה של ליאור, הפכתי אותו על הצד הנכון וחיברתי מחדש את החצאית, מעל ה

איך יצרנו לדפנה שמלת כלה משמלת הכלה של אמא שלה שהתחתנה לפני 37 שנים!

חשבתי לדבר קצת על נראות... כשרק התחלתי לעסוק בשמלות כלה, היתה לי שותפה מקסימה, עדי גורני, היא זו שבעצם הכניסה אותי לענין אבל זה סיפור לזמן

לא, לא התבלבלתי, נכוון שאני בכלל יוצרת שמלות כלה, אבל לפעמים אני זקוקה להפוגה מכל הלבן לבן הזה... וכיוון שאני מאוד אוהבת אוכל, ואוכל מיוחד ב

יסמין זה סיפור מיוחד, האמת היא שלא יסמין פנתה אלי אלא אמא שלה, דליה היא סיפרה שיש עוד מלא זמן עד לחתונה אבל שליסמין יש יומלדת והיא רוצה לתת לה מתנה - אותי! לבוא אלי עם השמלה שלה ושל אחת האחיות ושיסמין תבחר, בסופ"ש בין השיחה לפגישה שלנו, יסמין שלחה לאמא את דף הפייסבוק שלי וכתבה לה שהיא רוצה שאני יעשה לה את השמלה... דליה, האמא הנרגשת לא יכלה לספר לה שהיא כבר קבעה איתי כי זו היתה הפתעה אז היא שלחה לי מייל נרגש.... איזה קסם ששתיהן מצאו אותי בלי להידבר על זה, ביום הפגישה יסמין ראת

שרון הגיע אלי עם שמלה שאמא שלה קנתה לה באחת מרשתות הבגדים, ועם תמונות להשראה של שמלות כלה עם אלמנטים רציניים של צבע, נידלקתי על הרעיון ושלחתי אותה לקנות צבע לבגדים, לפגישת העבודה היא הגיעה מצוידת בנעליים צהובות יפיפיות ושתי חבילות צבע צהוב לבגדים, והנה מה שקרה בסטודיו, השמלה המקורית נראתה כך: את הביטנה הקצרה החלפתי בביטנה ארוכה ומלאה חיברתי את פתחי הצד וישרתי את האורך לאורך אחיד, את הכתפיות הדקיקות הורדתי והחלפתי אותן בסרט קרושה עבה ומענין שהשתלב נהדר עם כל התחרות שהיו על המ

שיר המקסימה הגיעה אלי עם השמלה של אמא שלה, יעל, וככה השמלה נראתה אז מה עשינו? קודם כל פרמתי אותה לחתיכות, נפרדנו מהשרוולים ומהדנטל של המחשוף ואת החלק העליון בניתי מחדש על הגוף של שיר, לפי המידה שלה, כשהחלק העליון ישב בדיוק כמו ששיר רצתה, חיברתי מחדש את הביטנה של החצאית, על הגוף, לפי מידה, בשלב הבא, החזרתי את החלק העליון של החצאית, בשמלה המקורית היה כיווץ בצידיי הגוף ובאמצע שטוח, אנחנו החלטנו שנכווץ את הבד במידה שווה מסביב למותן, עד לכאן בעצם רק בניתי את היסוד של השמלה, והשתמש

נופר הגיע אלי לסטודיו עם אחת השמלות הכי אהובות עליה, שמלת ים מכותנה שלפי המראה שלה רואים שהיא חורשת עליה כבר שנים רבות, כתשע או עשר לדעתה, בשמלה לא נשאר הרבה בד ... בעיקר חורים... אבל כבר אמרתי ועוד אגיד, זה ממש לא משנה מה הבסיס, כל עוד הוא לבן או שמנת ונסגר לפחות עד למותן תהיה שמלת כלה! זאת השמלה כמו שהיא הגיעה אלי לסטודיו מראש כבר החלטנו שאנחנו נשארות עם הגזרה המקורית של החצאית כיוון שהיא ממש החמיאה לנופר אז בשלב ראשון התאמתי אותה גוף ודייקתי ועידנתי את הגיזרה, ואז עטפתי או

בדרך כלל כשכלה מגיעה אלי עם מחוך, קודם כל אני מציעה לה להפרד ממנו, בדרך כלל הכלות שלי ממש רוצות שאוריד אותו, הפעם נועם ממש אהבה את המחוך, היא אהבה את התחושה, היא הרגישה שזה אוסף אותה ומזקיף אותה, והיתה ממש בענין של לשמור אותו, ואני? אני הרי טוענת שאת הכי יפה כשנוח לך ונח זה ממש אישי, אז זרמתי איתה. זו השמלה המקורית שהיא הביאה, שמלת יד שתיים של כלה שהתחתנה איתה ב2014, היא ראתה בה את הפוטנציאל אבל רצתה לדייק אותה לעצמה, ? אז מה עשינו קודם כל טיפלנו בחלק העליון, פרמתי את כל הסרט

ליאן, שכמו שהיא יפה מבחוץ ככה היא גם יפה מבפנים, קנתה שמלה מרוח נשית, כי היא חשבה שאם כבר להוציא סכום כסף נוסף על שמלה, אז לפחות שזה יהיה למטרות טובות. ככה השמלה נראתה כשהיא הגיעה אלי, בהתחלה היא רצתה חצאית וטופ, אז פרמתי את החגורה ואת התחרה העליונה והפרדתי את החצאית מהחולצה בכדי לבנות את הטופ מחדש לפי הגוף והרצון של ליאן, תוך כדי הבנו שכדאי להוריד את השיפון ולהשאיר את הסטן בלבד, כיוון שהוא כל כך החמיא לה, בשלב הבא התאמתי את החצאית ועמדנו מול הראי להסתכל, ליאן העלתה חשש לגבי