סיפורה של שמלה - שיר
שיר המקסימה הגיעה אלי עם השמלה של אמא שלה, יעל,
וככה השמלה נראתה
אז מה עשינו?
קודם כל פרמתי אותה לחתיכות,
נפרדנו מהשרוולים ומהדנטל של המחשוף
ואת החלק העליון בניתי מחדש על הגוף של שיר, לפי המידה שלה,
כשהחלק העליון ישב בדיוק כמו ששיר רצתה,
חיברתי מחדש את הביטנה של החצאית,
על הגוף, לפי מידה,
בשלב הבא, החזרתי את החלק העליון של החצאית,
בשמלה המקורית היה כיווץ בצידיי הגוף ובאמצע שטוח,
אנחנו החלטנו שנכווץ את הבד במידה שווה מסביב למותן,
עד לכאן בעצם רק בניתי את היסוד של השמלה,
והשתמשתי בבדים המקוריים של השמלה,
מכאן אנחנו מתחילות לקשט את השמלה בבדים חדשים ולתת לה את האופי החדש שלה,
החלטנו לבנות את החלק העליון כשרוולי תחרה מתנפנפים,
חיברתי את התחרה כמו שרציתי אותה במחשוף וגזרתי את השרוול על הגוף בכדי שיצא בדיוק בדיוק כמו שרצינו
בתכנית המקורית שלנו
תכננו שהתחרה תתחבר מקדימה למראה של חולצה,
ושהחגורה תהיה חגורת פנינים עשירה,
תוך הסתכלות בראי התלבטנו אם החגורה נכונה או לא?
ניסינו עוד כמה דברים
ופתאום חגורת הזהב נראתה לנו אפשרות מצוינת,
אבל עדין היה חסר לי משהו,
ניסיתי לפתוח את הסיכות שהחזיקו את המחשוף
והוספתי סרט תחרה מעל הסטן המוזהב,
וזה פשוט היה בול
וזה מאחור
הדבר היחיד שעדיין הטריד אותנו זה שהשמלה היתה טיפלה קצרה,
ניסינו כל מיני דברים
לבסוף החלטנו על פס תחרה מאותה התחרה של החלק העליון
שנתפר מבפנים לביטנה של החצאית
וביצבץ החוצה בעדינות תוך כדי תזוזה,
וכמובן ההינומה...
השמלה מוכנה.
אז מה היה לנו?
ומה נישאר לנו?
להגיד מזל טוב לשיר ולאיתי
ולהראות תמונות מהחתונה
צילם: תומר אלמקייס
שיער ואיפור: טל מרציאנו
ואת השמלה עשיתי אני: בהדרה עדי גולדשמיט
ימים טובים ושוב מזל טוב לשיר ולאיתי המקסימים
