סיפורה של שמלה - מיה
אני יוצרת שמלות כלה, אבל לא סתם, אלא יש מיש. פורצת דרך, עושה משהו שונה, ממחזרת שמלות כלה. בקטגורית "סיפורה של שמלה" בבלוג, אנסה לקחת אותכם שלב שלב בתהליך היצירה, בכדי לנסות ולהמחיש את הקסם שקורה אצלי בסטודיו.
היום רציתי לספר לכם את הסיפור של השמלה של מיה, בניגוד לפוסט הקודם, שצולם ע"י צלמת מקצועית שהצטרפה ליום עבודה, אלו תמונות שצולמו ע"י האמא המקסימה של מיה, לכן הן מתארות את התהליך פחות בפרוטרוט, אז את מה שחסר אני אשלים במילים... מתחילים... זו השמלה של אמא של מיה, שהתחתנה בשנת 1983.
וכן היא מהממת, כן היא דרמטית וכן היא בצבע תכלת... בשלב הראשון הורדנו את השרוולים,
בשלב הבא גזרתי את הכתפיים ושיניתי את צורת המחשוף, ואז הפכתי את השמלה עם התפרים כלפי חוץ, והידקתי את השמלה על הגוף לפי המידה של מיה,
אח"כ הפכתי את השמלה חזרה ועיצבתי את צורת המחשוף, על הגוף מול הראי, לפי רצונה של מיה
עכשיו הבסיס מוכן, ואפשר להתחיל לעבוד, דבר ראשון ציפיתי את החלק העליון בבד הנקודות, עליו החלטנו ביחד בפגישה הראשונה,
לגבי החלק התחתון,... בשלב הזה מיה עוד לא החליטה, ארוך או קצר? תכלת או לבן? אז קיפלתי את החצאית עם סיכות, והיא לבשה נעליים ובדקה איך זה נראה כשזה קצר, והורדתי את הסיכות והיא בדקה שוב איך זה נראה כשזה ארוך, והחליטה, מדדתי את האורך שצריך להוריד, והלכתי לחפש קופסא באורך מתאים בארון המשחקים של הבת שלי.... השש בש היה בדיוק באורך המתאים, אז נעזרתי בו לקצר את החצאית לאורך הרצוי, מתחת לברך,
השלב הבא, היה להחליט אם לעטוף את החצאית התכלת בשיפון לבן או להשאיר אותה בצבע הקיים, אז בדקנו עם ואז בדקנו בלי, וחוזר חלילה, עד שנפלה ההחלטה פה אחד, עם שיפון!
וככה זה נראה מלמטה... מהמם נכון?
עכשיו השלב השני הסתיים, השמלה עטופה בבדים החדשים, והגיע זמן הקישוט, כתפיות, חגורה וסיומת מחשוף, לצערי אין לי תמונות שמראות את האפשרויות הרבות שבדקנו, ניסינו סיומות שונות למחשוף, וניסינו בלי סיומת בכלל, ניסינו מספר אפשרויות לכתפיות ולחגורה, עם פנינים בלי פנינים, גס יותר ועדין יותר, ולבסוף החלטנו על זה,
עדין אלגנטי רך ועם זה בעל נוכחות, אז עכשיו יש לנו לפני ואחרי.
וכל מה שנשאר, זה תמונה מהחתונה
ולאחל לזוג הצעיר הרבה אושר ושמחה, והמון מזל טוב.
