מוזמנת ליצור איתי קשר בכל שאלה ועניין 

bhadradi@gmail.com                

0546547272

דימוי גוף - חלק ב'

zevezo photographers  את התמונה צילמו

 

למי שלא שמעה על הניסוי הזה אני מוסיפה פה קישור

 

ומה ההבדל כשמדובר בגוף שלנו?

הרי יש לנו רק אחד, גם אם ממש נרצה ונבקש ונתעקש, לא יחליפו לנו... אז לא יותר פשוט להפסיק לילל ולהתחיל להסתכל במבט מתקרב, מתחנף, מחבב ולהתחיל להחמיא למה שרגיל לקבל ביקורת?

ומה אם ננסה? בלי להאמין לעצמנו, רק ניסוי, שלושה שבועות רק של מחמאות, בעיקר לחלקים הלא אהובים, מה אתן אומרות?

 

אחרי הלידה של הבת  שלי התחלתי לקחת גלולות ותוך חודש נראתי כמו הפיראט האדום, פיגמנטציה למכביר, מהסוג שלצערי לא יורד,

שפם, גבות ועיגולים על הלחיים, כל כך מזעזע שהורדתי את התכשיטים שלי שאראה פחות כמו פיראט...

תארו לעצמכן את כמות ה"מחמאות" שחלקתי לעצמי בראי, באמת היה לא נעים. באותה התקופה הזדמן לי לראות את הסרט "הבליפ"

(גם לו הוספתי פה קישור) תכלס סרט על מחשבה יוצרת מציאות.

החלטתי לנסות, במשך שלושה שבועות הסתכלתי בראי ואמרתי לעצמי כמה שאני יפה ואיזה עור נהדר יש לי. מחמאות שממש, אבל ממש לא האמנתי להן, בהתחלה.

ולאט לאט התגנבה ההרגשה של אמת.

ולאט לאט החלו להעלם הכתמים.

ותוך שלושה שבועות נשארו לי 2 כתמים קטנים על הלחיים, שאני נושאת בגאווה ושמחה עד היום, כי הם מזכירים לי את הכח שיש לי לעשות שינוי, בי, לקבל אותי ולאט לאט אולי אפילו לאהוב את מה שיש.

 

בשנה האחרונה, כמעט כל בוקר אני יושבת למדיטציה, לדימיון מודרך,

ואחד הדברים שאני עושה זה עוברת על כל חלקי הגוף שלי, בפרוטרוט,

ונותנת להם אהבה והכרת תודה. מספרת להם על מה אני מודה להם ואיך הם עוזרים לי בחיים. התוצאה היא שהגוף שלי לא השתנה, הרגליים לא התארכו, הבטן לא נעלמה, אבל כשאני מסתכלת עליהם בראי אני מקבלת אותם כחלק ממני, יותר נעים לי בתוכי, יש ניצנים של קבלה עצמית וזה נעים.

 

מישהי אמרה לי  שככה אני בעצם מוותרת לעצמי והסברתי שלהפך,

עכשיו שאני עושה ספורט או מוותרת על תוספת של אוכל, אני עושה את זה מאהבה וקבלה ולא משנאה והרס.

אז זה קורה הרבה יותר בקלות ונעימות וגם מחזיק יותר זמן.

תודה :)

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

Please reload